תמיד כיף לפגוש סטודנטים מתמיד.

אתמול נפגשנו ב- SIFTECH# עם חברה סופר מוכשרים מתמיד.

מה זה תמיד? תמידה הינו ארגון סטודנטים עולמי המפגיש בין סטודנטים לתעשייה. בתמיד מאמינים כי חלק מתהליך הלמידה של סטודנטים צריך להיות התנסות. סטודנטים החברים בארגון משתתפים בסדרת הרצאות העוסקת ביזמות. במקביל, כל סטודנט זוכה להתנסות במסגרתה הוא מוביל פרויקט בחברת סטארט-אפ תוך ליווי וחניכה צמודים.

נושא הפגישה: הרצאה - סטארטאפ רזה ודיון פתוח בנושא הייזמות.

תודה על שיחה מעוררת מחשבה על Lean Startup, איים בודדים ותובנות מרתקות.

קריאה נוספת יש בין היתר ב- http://theleanstartup.com/principles

תודה

הסתיימה סדנת היזמות הירושלמית LSM

 50 יזמים הגיעו לסדנת LSM הראשונה מסוגה בישראל שנערכה בחודש שעבר בירושלים. 

בהם גם שניים מאוקראינה, לאחר שסדנת LSM האוקראינית בוטלה בשל מלחמת האזרחים. 

בשבוע שעבר נערך טקס חלוקת הפרסים שניתרמו על-ידי החברות מיקרוסופט ו-Quikode לרעיונות היזמיים הטובים ביותר שהתגבשו במהלך ארוע Jerusalem's Lean Startup Machine שנערך בחודש שעבר. מדובר באחד מהארועים הפוריים בתעשייה בבדיקת רעיונות חדשים והגשת היזמים עם המציאות. הארוע שנערך באוקטובר  בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים קיבץ יותר מ-50 יזמים נרגשים, המוכנים לשנות את העולם עם הרעיונות המהפכניים שלהם.

אלא שלא עבר זמן רב והם חוו את משמעותה של ביקורת אמיתית: מתוך 28 הרעיונות שהמשתתפים השונים הציגו, נפסלו מיד 13 הצעות ובהצבעה גלויה בין משתתפי האורי נבחרו רק 15 שבהם תתמקד הסדנא. מרגע שנבחר רעיון, היזם היה צריך לבנות צוות סביב הרעיון שלו, ובמהלך שלושת הימים הבאים הצוות ביצע בדיקות שונות בין לקוחות פוטנציאליים, כדי לברר אם יש לרעיון קהל הממתין לו בכיליון עיניים.

"עולים חדשים" מאוקראינה?!

הטכניקה גובשה בהשראת עבודתו של אריק ריס, ומאפשרת לבחון במהירות את פוטנציאל השוק של רעיונות. מתודולוגיות Lean מיושמת באדיקות על ידי יזמים רבים ומלומדת בסדנאות LSM בכל העולם. ד"ר גיל אבנימלך, מרצה LSM מהמכללה האקדמית קריית אונו, הוא הפרופסור הישראלי הראשון שלימד Lean בכיתות היזמות שלו. לארוע בירושליים הגיעו יזמי ההייטק האוקראינים אלכס פוזטיקוב ואלכסנדר סליפטקאו, מאחר שסדנת ה-LSM האוקראינית בוטלה בשל מלחמת האזרחים במדינה.

"בתחילה חשבתי שהם עולים חדשים," אמר נתן סלונים, ראש הצוות, "ואז שאלתי אותם לכמה זמן הם הגיעו והם

אמרו 'שלושה ימים'". הצוות המעורב הזה הצליח לזכות במקום שני עם אפליקציית נהיגה. בארוע השתתפו 25 חונכי סטארט-אפים. סתיו ארז, שהיתה בצוות מהמנטורים והשופטים ב-LSM, ומשמשת כמנהלת JNext, אמר שהיא הופתעה  ממספר היזמים הירושלמיים. גם ירון מגל מקרן הון סיכון טרה אמר שהופתע מהיקף ההשתתפות בסדנה. אחד מהיזמים, דורון מארקו, הודה שאהב את המפגש עם מדריכים ויזמים.

יובל וויטטצברגר אמר שמתודולוגיית LSM מספקת הזדמנות לבחון, להיכשל וללמוד במהירות. הקבוצה של יובל זכתה במקום הראשון. היא פיתחה אפליקציה בשם "לא להמתין יותר", אשר חוסכת זמן המתנה ארוך ומייגע בהמתנה למענה טלפוני בשירותי לקוחות.

מאת: נדב לנקין, יפה ברנשטיין וקייל בלנק. תורגם על-ידי יוני קולב

סטארטאפ רזה - למי זה מתאים?

 

בשנים האחרונות החלו חברות סטארטאפ רבות לאמץ את גישת “הסטארטאפ הרזה” (Lean Startup), שיטה שבמסגרתה תהליך הקמת הסטארטאפ נעשה תוך כדי ניהול, יישום ופיתוח “רזים” ככל האפשר, במטרה לרכז את כל המשאבים ותשומת הלב בתהליך מואץ להגשמת החזון של היזמים. 

גישת ה- LEAN  נשענת על שלוש רגליים:

• במקום להשקיע חודשים בתכנון ובמחקר, על היזמים להפנים שכל מה שיש בידם מבוסס על כמה השערות חסרות ביסוס. לכן, במקום לכתוב תכנית עסקית, עליהם לנסח את ההשערות  שלהם בעזרת מודל הקנבס העסקי אשר מסביר כיצד המיזם מייצר ערך עבור עצמה ועבור לקוחותיה.

• ה-  Lean startup  דוגל ב"יציאה מהבניין".  על היזמים לצאת לשטח ולשוחח עם משתמשים פוטנציאליים, שותפים פוטנציאלים, לקוחות, ערוצי הפצה, ספקים וכל מי שיכול לתת משוב על ההשערות של המיזם. בהסתמך על המשוב, היזמים חוזרים ובודקים את הנחות היסוד של המיזם, מתקנים ומשפרים את המוצר או הרעיון העסקי וחוזרים על התהליך מההתחלה. תהליך זה נקרא Pivot.
• על פי גישת ה- Lean startup (השאובה ממתודולוגיית פיתוח תוכנה),  פיתוח זריז של המוצר חייב לעבוד בצמוד לפיתוח קשרי לקוחות. תהליכי הפיתוח נעשים קצרים, ממוקדים וזריזים, תוך קבלת משובים רבים מכל "הפוטנציליים".

למי זה מתאים? 

• הגישה מיועדת אך ורק למיזמים חדשים ו/או בדיקת היתכנות רעיונית. 
• הגישה עוזרת לבצע תהליך תיקוף (ולידציה ראשונית) במטרה לחוש ולהבין את הצרכי השוק. 

• שיטת הקנבס איננה תחליף לתוכנית העסקית ומיועדת אך ורק לפיתוח המודל העסקי. 
• השיטה עוזרת לקבל החלטה מושכלת האם ״שווה״ להמשיך במיזם ולסיימו... ויפה שעה קודם. 
• הגישה עוזרת להגדיר את גבולות הגזרה לפיתוח המוצר על פי תפישת (MVP - Minimum Viable Product).

למי זה לא מתאים?

• היות ומדובר בשיטה של ניסוי פתרונות שונים לבעיה מסויימת עד לקבלת פתרון נאות, במידה ואין ברשותכם את הזמן הדרוש - זה לא בשבילכם. 
• אם אתם יודעים להגדיר את הבעיה, השוק, את הערך המוסף ומה מבדל אתכם מכל האחרים - כנראה שאתם בדרך הנכונה. 
• אם סיימתם את שלב הפיתוח ואתם מוכרים - אין טעם לבדוק שיטות חדשות. 

.